ילדים בקבוצת גיל זו מסוגלים לראות את הסיבה והתוצאה של מצבים. הם יכולים להבין שפעילויות שונות עלולות להוביל לדימום, ולכן יזקקו לטיפול בפקטור קרישה. בשלב זה, ילדים מתחילים לחשוב על רגשותיהם של אחרים ועלולים לדאוג להוריהם. יש ילדים שעוברים תקופה שבה הם לא מספרים להורים על דימום או כאב מכיוון שהם לא רוצים להכאיב להוריהם. חשוב שההורים יחזקו את ילדם שחייבים לדווח על הדימום, יחד אפשר לוודא שמבצעים את כל הפעולות שיאפשרו ריפוי מהיר. מומלץ שהורים לא יראו מבוהלים כשהילד מדווח על דימום, ועדיף להתייחס למצב בצורה רגועה ותומכת.